מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ערך סקירה בנושא הסביבה המסחרית המועדפת על הציבור הישראלי

הקניון הולך ומרחיב את אחיזתו במרחב הקמעונאי והציבורי בישראל : 62% מהציבור הישראלי מבקרים בקניון לפחות פעם בחודש לעומת 46% ברחוב המסחרי, 39% בשוק ו-17% בפאואר סנטר.

הציבור הישראלי מבקר ברחוב כחמש פעמים בממוצע בחודש, בשוק כארבע פעמים בממוצע בחודש, בקניון 3.5 ביקורים בממוצע בחודש ובפאואר סנטר כשלושה ביקורים בממוצע בחודש. לעומת זאת, השהייה ברחוב היא כשעה וחצי בממוצע לביקור ובשוק אף זמן פחות מזה, לעומת כשעה ושלושת רבעי השעה בממוצע בקניון ובפאואר סנטר. כלומר, הציבור הישראלי אמנם נוטה לפקוד בתדירות גבוהה יותר את השוק והרחוב, אך שוהה זמן רב יותר בקניון ובפאואר סנטר.

בחינת פרופיל המבקרים בסביבות המסחריות השונות מעידה כי הקניון, הרחוב המסחרי והפאואר סנטר מושכים אליהם מגוון קהלים, בעוד שהשוק מהווה אבן שואבת בעיקר למיעוטי היכולת (ראו פירוט בעיקרי הממצאים).

ממצאים אלה ואחרים עולים מסקירה שהושלמה לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בנושא: דפוסי צרכנות בקניונים 2007. נושא זה מהווה חלק מתהליך בניית תשתיות נתונים רחבה בתחום הצרכנות של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת הכולל, בין היתר, מעקב אחר דפוסי צרכנות מתפתחים וחדשים בישראל. הסקירה מתבססת על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, שמנה 1,115 משיבים. איסוף הנתונים התבצע בחודשים פברואר-אפריל 2008.

ממצאי הסקירה הנוכחית מעידים כי התחרות בענף המסחר הקמעונאי בישראל כיום היא מוגבלת. מרבית הציבור מעדיף לבצע את קניותיו בסביבות הממוזגות והנוחות של הקניונים על פני הסביבות הפתוחות של הרחובות והפאואר סנטרים. השוק נותר מאחור כסביבה המשרתת בעיקר את מיעוטי היכולת.

מרכזיותו של הקניון ביחס לסביבות המסחריות האחרות נובע ממספר סיבות: ראשית, הקניון הוא מבנה סגור, ממוזג ומאובטח ואילו שאר הסביבות חשופות יותר לפגעי מזג האוויר ולפיגועי טרור. שנית, תמהיל השיווק בקניון מגוון ומבוסס על מסחר ושירותים שונים, הפונים למגוון קהלים. שלישית, קניונים יוזמים פעילות תרבותית רבה, אשר מוצעת לקהל המבקרים ללא עלות. כמו-כן, הקניונים בישראל ממוקמים במרכזים עירוניים ונגישים הן בתחבורה פרטית והן בתחבורה ציבורית. יתרונות אלו של הקניונים הפכו אותם בשנים האחרונות למוקדים ציבוריים מרכזיים בעיר ועזרו להם לבסס עצמם כסביבה המסחרית המרכזית בישראל.

ההשלכות של מפת המסחר הקמעונאי העכשווית והשינויים העתידיים באופי הפעילות מצביעות על כך שהמסחר בישראל משתנה מסביבות מסחריות באחריות מוניציפאלית, המרכזות ריבוי של סוחרים מקומיים, לעבר סביבות בבעלות פרטית, המרכזות חנויות של רשתות ארציות ובינלאומיות. כתוצאה מכך, היכולת של סוחרים ותושבים מקומיים להתפרנס באופן עצמאי ממסחר הולכת וקטנה עם דחיקת רגליהם על-ידי גופים כלכליים ארציים ובינלאומיים.

עיקרי הממצאים

* 62% מהציבור הישראלי מבקרים בקניונים במהלך חודש. מתוכם בולטים הקהלים הבאים: 75% מקרב צעירים בני 18-24, 69% מקרב האנשים העובדים, מתוכם שכירים; 65% מהיהודים, מתוכם 65% מסורתיים ו70.5% חילוניים, 71% עולים חדשים, 67.5% בעלי השכלה תיכונית ו-71.7% בעלי השכלה על-תיכונית; 72% מבעלי הכנסות גבוהות; ו-66% מתושבי המרכז.
* הציבור הישראלי פוקד את הקניון בממוצע 3.5 פעמים בחודש ושוהה שם 1.7 שעות לביקור. להלן הקהלים הבולטים בפעילותם בקניון: צעירים בני 18-24 מגיעים לקניון כ-4.5 פעמים בממוצע בחודש ושוהים בו כשעתיים לביקור. בעלי השכלת יסוד ובעלי השכלה תיכונית פוקדים את הקניון מעל 4 פעמים בחודש. לעומתם, ערבים ותושבי ישובים לא-עירוניים פוקדים את הקניון פחות מ-3 פעמים במהלך חודש. עם זאת, ערבים שוהים בקניון מעל שעתיים לכל ביקור.
* 46% מהציבור הישראלי מבקרים ברחובות מסחריים במהלך חודש. מתוכם בולטים הקהלים הבאים: 53.5% מקרב הצעירים בני 18-24; 52.5% מהאנשים העובדים, מתוכם 50% מהשכירים ו-48% מהעצמאיים; 49% מהיהודים, מתוכם 54.5% דתיים ו-50% מסורתיים, ו-50% בעלי השכלה תיכונית ומעלה.
* הציבור הישראלי פוקד את הרחוב מעל 5 פעמים בחודש בממוצע ושוהה שם כ-1.6 שעות בממוצע לביקור. הקהלים הבולטים ברחוב הם: בעלי השכלת יסוד מבקרים ברחוב כ-7 פעמים בחודש; עצמאיים מבקרים ברחוב מעל 6 פעמים לחודש; אנשים עובדים ותושבים ישובים עירוניים מבקרים כ-5.5 פעמים בחודש; יהודים מבקרים מעל 5.5 פעמים בממוצע לחודש, מתוכם דתיים ומסורתיים מבקרים כמעט 6 פעמים בחודש. צעירים בני 18-24 ועצמאיים שוהים כשעתיים ברחוב בכל ביקור.
* קהלים שאינם בולטים ברחוב: ערבים מבקרים כ-3 פעמים בחודש ברחוב. אנשים לא עובדים ואלה שתעסוקתם אחרת מבקרים ברחוב המסחרי כ-4.5 פעמים בחודש.
* 39% מכלל הציבור הולכים מבקרים בשוק במהלך חודש. מתוכם בולטים הקהלים הבאים: 50% מהערבים, 50% מבעלי הכנסת יסוד, 44% מהמסורתיים, 47% מהעולים החדשים, 43% בעלי השכלת יסוד ו-41% מתושבי הפריפריה.
* כלל הציבור פוקד את השוק 3.7 ביקורים בממוצע לחודש ושוהה שם 1.3 שעות בממוצע לביקור. הקהלים הבולטים ברחוב הם: בעלי הכנסת יסוד מבקרים כ-4.5 פעמים בחודש; עצמאיים, בעלי השכלת יסוד ומסורתיים מבקרים מעל 4 פעמים בחודש בממוצע; תושבי יישובים עירוניים מבקרים 4 פעמים בממוצע בחודש. תושבי ישובים לא עירוניים מבקרים בשוק פחות מ-3 פעמים בחודש. עולים חדשים מבקרים בשוק כ-4.5 פעמים בממוצע בחודש, אולם שוהים כשעה בביקור. אלה שתעסוקתם אחרת מבקרים בשוק פחות מ-3 פעמים בחודש, אבל שוהים כשעה וחצי בממוצע לביקור. ערבים מבקרים בשוק קצת יותר מ-3 בממוצע בחודש, אולם שוהים מעל שעה וחצי בממוצע לביקור. כך ניתן לראות שישנן אוכלוסיות אשר פוקדות את השוק בתדירות גבוהה, אולם לזמני ביקור קצרים. לעומתם, ישנן אוכלוסיות אשר פוקדות את השוק בתדירות נמוכה, אולם שוהות זמן רב יותר בכל ביקור.
* שליש מהחילוניים, בעלי השכלה על תיכונית ותושבי המרכז פוקדים את השוק על בסיס שבועי. קבוצה זאת פוקדת את השוק כ-4 פעמים בחודש.
* 17% מכלל הציבור פוקדים את הפאואר סנטר במהלך חודש. מתוכם בולטים הקהלים הבאים: 22% מהצעירים בני 18-24, 22% מהאנשים העובדים, 22% מהעצמאיים, 22% מהחילוניים, 21.5% מהעולים החדשים, 24% מבעלי השכלה על-תיכונית, 25% מבעלי הכנסות גבוהות, ו- 25% מתושבי
הפריפריה.
* כלל הציבור פוקד את הפאואר סנטר 3.2 פעמים בממוצע בחודש ושוהה שם 1.7 שעות
ממוצע. הקהלים הבולטים בפאואר סנטר הם: בעלי השכלה תיכונית מבקרים כ-4.5י פעמים בממוצע בחודש ושוהים מעל שעתיים לביקור. צעירים בני 18-24 מבקרים 3.5 פעמים בחודש ושוהים כמעט שעתיים לביקור. אנשים עובדים ומסורתיים מבקרים מעל 3 פעמים וחצי בחודש.
* קהלים אשר אינם בולטים בפאואר סנטר הם: אנשים לא עובדים מבקרים כ-2 בחודש בממוצע; ערבים, אלה שתעסוקתם אחרת ותושבי ישובים לא עירוניים מבקרים בפאואר סנטר כ-2.5 בחודש; בעלי הכנסת יסוד מבקרים פחות מ-3 פעמים בחודש. בני 45 ומעלה, בעלי השכלה על-תיכונית מבקרים פחות מ-3 פעמים בחודש ושוהים פחות משעה וחצי לביקור.
* 9% מהדתיים פוקדים את הפאואר סנטר, אולם קבוצה זאת מבקרת במקום מעל 4 פעמים בחודש.

מצ"ב, לעיונכם, הדוח המלא של הסקירה 'הסביבה המסחרית המועדפת על הציבור הישראלי' שנכתב ע"י ד"ר שקד גלבוע, חוקרת במינהל המחקר והכלכלה בתמ"ת.