=============================================
НОВОСТИ ИЗРАИЛЬСКИХ САЙТОВ
=============================================

Показаны сообщения с ярлыком Министерство торговли. Показать все сообщения
Показаны сообщения с ярлыком Министерство торговли. Показать все сообщения

понедельник, 16 марта 2009 г.

משלחת של 15 חברות טלקום ישראליות מבקרת בימים אלה בקמבודיה ווייטנאם

פעילות זו הינה פעילות ההשקה של הנספחות המסחרית של התמ"ת בווייטנאם שהוקמה זה עתה, וביקור ראשון מסוגו של משלחת עסקית ישראלית בביקור מאורגן בקמבודיה

יציאתה של משלחת גדולה ל- 2 מדינות אלו דווקא בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי עולמי מעידה על האטרקטיביות הרבה הטמונה בענף הטלקום בשווקים מתפתחים אלו ועל רצונן של חברות ישראליות למצוא שווקים חדשים מעבר לשווקים המסורתיים

הסחר ההדדי בין ישראל לוייטנאם מראה גידול משמעותי בשנים האחרונות. בין השנים 2006 ל- 2008 הוכפל היצוא הישראלי למדינה זו מ- 40 מיליון דולר ב- 2006 ל- 78 מיליון דולר ב- 2008

היקף הסחר ההדדי בין ישראל וקמבודיה נמצא במגמת גידול מתמידה בשנים האחרונות


משלחת של 15 חברות טלקום ישראליות מבקרת בימים אלה בווייטנאם ובקמבודיה.

הביקור מתואם על ידי הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בוויטנאם, רן יחזקאל ובתאילנד, צחי זלצר האמון גם על קידום הסחר עם קמבודיה. המשלחת אורגנה במשותף עם מכון היצוא.

פעילות זו הינה פעילות ההשקה של הנספחות המסחרית של התמ"ת בווייטנאם שהוקמה זה עתה, וביקור ראשון מסוגו של משלחת עסקית ישראלית בביקור מאורגן בקמבודיה.

במהלך הביקור תקיים המשלחת מפגשים עם גורמים עסקיים וממשלתיים בפנום פן ובהאנוי.

החברות הישראליות ייפגשו עם חברות תקשורת המובילות בקמבודיה Mphone (CamShine) , , Cube, MOBITEL . ובווייטנאם Viettel, Mobifone, Vinafone, Vnpt.

מצטרפים לביקור המשלחת בווייטנאם ראשי אשרא "החברה הממשלתית לביטוח יצוא". במהלך הביקור יציגו ראשי אשרא בפני החברות הישראליות והווייטנאמיות את האפשרויות הטמונות בשימוש ב"פרוטוקול הפיננסי".

יציאתה של משלחת גדולה ל- 2 מדינות אלו דווקא בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי עולמי מעידה על האטרקטיביות הרבה הטמונה בענף הטלקום בשווקים מתפתחים אלו ועל רצונן של חברות ישראליות למצוא שווקים חדשים מעבר לשווקים המסורתיים.

ממינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת נמסר כי הסחר ההדדי בין ישראל לוייטנאם מראה גידול משמעותי בשנים האחרונות. בין השנים 2006 ל- 2008 הוכפל היצוא הישראלי למדינה זו מ- 40 מיליון דולר ב- 2006 ל- 78 מיליון דולר ב- 2008. היבוא לישראל גדל פי שלושה מ- 45 מיליון דולר ב- 2006 ל- 128 מיליון דולר ב- 2008.

ענף התקשורת בוייטנאם מהווה פוטנציאל משמעותי לחברות הישראליות, נוכח קצבי הגידול המרשימים מידי שנה בשוק זה והמעבר לדור השלישי במהלך 2009.

היקף הסחר ההדדי בין ישראל וקמבודיה נמצא במגמת גידול מתמידה בשנים האחרונות. התפתחות תחום התקשורת בקמבודיה הינה בראשית הדרך, אך קיים צורך רב מצד הממשל לפתח תחום זה כתשתית לפיתוח כלכלי של המדינה.

רכבת ראשונה של חברת סימנס יוצאת לדרך- בכל קרון כ-3 מליון יורו ערך מוסף כחול לבן

מנכ"ל הרשפ"ת, עו"ד בינה בר-און: החשיבות האסטרטגית של הסכם רכש הגומלין עם חברת סימנס לחברות ישראליות מהווה פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה עם חברת סימנס, אחת מחברות הנדסת חשמל והאלקטרוניקה הגדולות בעולם.

מפעלים ישראליים הוסמכו ע"י חברת סימנס לספק מוצריהם למפעלי הרכבות שלהם באוסטריה וצכיה, וכן לקו ההרכבה בישראל

חברת סימנס זכתה במכרז לאספקת 87 קרונות נוסעים חד קומתיים ( עם אופציה ל-570 קרונות נוספים) בהיקף של כ-120 מליון יורו והתחייבה לבצע רכש גומלין בהיקף של כ-25 מליון יורו. לדרישת רשפ"ת הסכימה חברת סימנס להרכיב הקרונות בארץ בקבלנות משנה ישירה.

מפעל הרכבה בחיפה, שהוקם ע"י חברת סימנס ישראל לצורך מימוש התחייבות זו, מעסיק כ-80 בעלי מקצועות טכניים ויוציא מהמפעל 67 קרונות. הרכבה מקומית של פנים הקרונות מתבצעת ע"י עובדים מקומיים שהוכשרו לכך. הערך המוסף של התעשייה הישראלית בכל קרון עומד על כ-3 מליון יורו.

חברת סימנס שילבה יצרנים מקומיים בייצור אביזרים ומערכות המותקנים בקרונות יצרנים אלה עוברים ביקורת איכות והסמכה לעמוד בתקני חברת סימנס ובהתאמה לדרישות האיכות בתעשייה הרכבתית האירופית.

אביזרים ומערכות מתוצרת "כחול לבן" מותקנים בקרונות : כיסאות, שולחנות, חלונות, לוחות חשמל, מדפי מזוודות ועוד.

10 מפעלים ישראליים הוסמכו ע"י סימנס לספק מוצריהם למפעלי הרכבות שלהם באוסטריה וצכיה, וכן לקו ההרכבה בארץ: פלטכניקה, תמור, אורן, לורדן, אהרון יוסף, אמית תעשיות, אורד, גמאטרוניק, מוטורולה ישראל, פלטכניקה, טל והדס.

מנכ"ל הרשפ"ת, עו"ד בינה בר-און, ציינה את החשיבות האסטרטגית של הסכם רכש הגומלין עם חברת סימנס לחברות ישראליות הסכם רכש גומלין זה מהווה פוטנציאל גדול לחברות ישראליות לשיתוף פעולה עם חברת סימנס, אחת מחברות הנדסת חשמל והאלקטרוניקה הגדולות בעולם.

בר-און הוסיפה עוד, כי באמצעות כספים אלה, המגיעים לארץ מחברות זרות המחויבות ברכש גומלין ובשיתוף פעולה תעשייתי בישראל (כנגד הזמנות רכש שקיבלו מגופים ממשלתיים בארץ) ניתן להגדיל מקומות עבודה, לקדם אזורי פיתוח, להעביר ידע לישראל, להגדיל את כמות החברות היצואניות ועוד.

משלחת חברות ישראליות בתחום הבטחון פנים מבקרת בהודו

תחום האבטחה הינו תחום יעד בפעילות של שתי הנספחויות המסחריות של משרד התמ"ת בהודו וביקור זה הינו הפעילות הראשונה בסדרת פעילויות שיבוצעו במהלך שנת 2009 להרחבת פעילותן של חברות ישראליות בתחום ה- HLS במדינה

סך היצוא מישראל להודו בשנת 2008 הסתכם ב- 1.4 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת 2007 (725 מיליון דולר)

עיקר הגידול בייצוא הישראלי להודו הינו בתחום הכימיקלים, ומכונות וציוד חשמלי

משלחת של כ- 20 חברות ישראליות בתחום ה- HLS (ביטחון פנים) החלה ביקורה בהודו.

הביקור מאורגן ומתואם על ידי הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת במומביי אלעד גוז, ובניו דלהי, מוניר אגבריה, במשותף עם מכון היצוא ועם חברת הייעוץ BDO. פעילות זו במשותף עם חברת הייעוץ הינה הפעילות הראשונה המתבצעת במסגרת תכנית "שביט" שמטרתה עידוד היצוא הישראלי למדינות יעד. התכנית מופעלת ע"י מכון היצוא בשת"פ עם המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת. בראש המשלחת יעמוד מנכ"ל מכון היצוא, אבי חפץ.

תחום האבטחה הינו תחום יעד בפעילות של שתי הנספחויות המסחריות של משרד התמ"ת בהודו וביקור זה הינו הפעילות הראשונה בסדרת פעילויות שיבוצעו במהלך שנת 2009 להרחבת פעילותן של חברות ישראליות בתחום ה- HLS במדינה.

במהלך הביקור תקיים המשלחת מפגשים עם גורמים עסקיים וממשלתיים במומביי ובניו דלהי.
החברות הישראליות ייפגשו עם חברות מובילות בתחומי האבטחה השונים, מנהלי אבטחה של בתי מלון, בנקים, ומוסדות ציבוריים, וגורמי בטחון רשמיים כגון מפקדי משטרה, גורמי ממשל העוסקים בביטחון פנים ועוד.

הצרכים הביטחוניים ופתרונות אבטחה הינם צרכים חיוניים בהודו מזה זמן רב, אולם האירועים האחרונים במומביי היוו נקודת מפנה בתפיסת הביטחון ודרך המחשבה של מקבלי ההחלטות. ההבנה כיום היא שיש צורך בפתרונות אבטחה כוללים ובמיוחד צורך בהכשרת אנשי אבטחה.

מדינת ישראל נהנית ממוניטין רב בתחום האבטחה בהודו, וחברות וארגונים שונים רואים בה מקור ראשון לפתרונות מתאימים וכמוקד לידע וניסיון. התגובות לקראת הגעתה של המשלחת חיוביות ומעודדות.

ממשרד התמ"ת נמסר כי הסחר ההדדי בין ישראל והודו נמצא במגמת גידול מתמדת לאורך השנים. גידול משמעותי בסחר נרשם בין השנים 2007 ל- 2008 אז גדל הסחר ההדדי עם הודו (ללא יהלומים) ב- 62% מ- 1.2 מיליארד דולר ב- 2007 ל- 2 מיליארד דולר ב- 2008.

סך היצוא מישראל להודו בשנת 2008 הסתכם ב- 1.4 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת 2007 (725 מיליון דולר). עיקר הגידול בייצוא הישראלי להודו הינו בתחום הכימיקלים, ומכונות וציוד חשמלי. סך היבוא מהודו ב- 2008 הסתכם ב- 674 מיליון דולר לעומת 559 מיליון דולר ב- 2007.
=================================================
В случае искажения текста пресс-релиза, просьба направлять запрос для его получения в оригинале на cii@yandex.ru.

воскресенье, 15 марта 2009 г.

משרד התמ"ת יקיים מבצע אכיפה ובקרה מחוזי בצפת, כרמיאל והסביבה

מחוז חיפה והצפון במשרד התמ"ת יקיים מבצע אכיפה ובקרה משולב בין התאריכים 17-19.3.09 בערים: צפת כרמיאל והסביבה לרבות בישובים שלא מן המגזר היהודי- כך מסר אמיר אופיר- מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד התמ"ת.

התחומים אשר יבדקו במסגרת המבצע הינם: סימון מוצרים ומחירים ומניעת הטעיה ברשתות השיווק; ביקורות ואימות דיוק משקלות ומידות; בקרה מינהלית במעונות יום ובמשפחתונים; בקרה מינהלית במוסדות הכשרה מקצועית למבוגרים – בקרה על בתי ספר עיסקיים הפועלים בשעות היום והערב בפיקוח משרד התמ"ת; בקרה מינהלית במוסדות הכשרה מקצועית לנוער – בקרה על ביצוע היקף תוכנ"ל ונוכחות תלמידים בבתי ספר לנוער שבפקוח משרד התמ"ת; פיקוח על העבודה – בקרה מקצועית על מילוי חוקי העבודה עליהם מופקד המשרד בדגש על "העבודה בגובה"; כ"א לשעת חרום – ביקורות כוננות ועדכון רתוק כ"א לשע"ח במפעלים "הקיומיים" ו"החיוניים"; מל"ח מזון ומשכ"ל – ביקורות כוננות ובקורות עדכון ב"מפעלים חיוניים" שבתחום רשות המזון ומשכ"ל; תעשייה – ביקורות אימות זהב אצל יצרני תכשיטים ותכשיטנים בשת"פ עם מכון התקנים.

אמיר אופיר ציין כי במבצע ישתתפו מירב יחידות המחוז תוך שתוף פעולה עם האגף לאכיפה של חוקי עבודה ישראלים , משטרת ישראל והרשויות המקומיות באזור .

понедельник, 9 марта 2009 г.

חברת שופרסל נקנסה ב-450 אלף שקל בגין הטעיית צרכנים

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של חברת "שילת כ"א סיעודי בע"מ" שרישיונה לעסוק בתיווך עבודה של עובדים זרים בענף הסיעוד נשלל

הערעור נסב על החלטת מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת שלא לאשר בקשתה של החברה להמשיך ולפעול, עקב החלפת בעלי המניות בחברה

רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת:

"על פי פסק הדין, הוראות החוק משקפות כוונה ברורה למנוע מצב בו מי שנשלל רישיונו בשל כשלון תפקודי או בשל אי עמידה בדרישות ובתנאים שנקבעו, יופיע כמבקש רישיון בכסות אחרת, תוך חילופי זהות משפטית או חילופי בעלי תפקידים"


בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה את ערעורה של חברת "שילת כ"א סיעודי בע"מ" אשר רישיונה לעסוק בתיווך עבודה של עובדים זרים בענף הסיעוד נשלל.

הערעור נסב על החלטת מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת, רבקה מקובר שלא לאשר בקשתה של החברה להמשיך ולפעול, עקב החלפת בעלי המניות בחברה.

הרקע לפסק הדין

לשכה פרטית בשם "אביב" החזיקה ברישיון והיתר לעסוק בתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד. ללשכה זו נשלל הרישיון בעקבות מעשים חמורים שעשו בעל המניות שלה ובעלת תפקיד בכיר בה, ואשר נקבע, כי במעשים אלו, נשמט בסיס האמון שבין הלשכה לבין הרשות. "אביב", הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בגין שלילת רישיונה.

בין לבין ובעקבות הוצאת נוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, הקימו בעלי המניות של "אביב" תאגיד חדש לתיווך עובדים בענף הסיעוד בשם "שילת", אשר קיבל רישיון זמני לפעול כלשכה פרטית בענף הסיעוד – עד לקבלת פס"ד בעניינה של "אביב".

עם דחיית הערעור של אביב על ידי בית הדין הארצי לעבודה נשלל גם רישיונה של "שילת" בשל זהות בעלי המניות של חברת "אביב" וחברת "שילת".

בסמוך מאד למועד דחיית הערעור, הודיעו בעלי המניות ב"שילת" – מר עמירם ועקנין והגב' סימה ועקנין, כי היא מוכרים את מניותיהם שבשילת לאחותה של הגב' סימה ועקנין וגיסתו של מר עמירם ועקנין.

לאור קשרי המשפחה בין בעלת המניות החדשה לבעלי המניות הקודמים החליטה מנהלת האגף שלא להעניק לחברה החדשה את הרישיון.

לאור זאת הגישה שילת" ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בגין החלטת הממונה הנ"ל. ערעור זה נדחה על ידי בית הדין אשר נתן פסק דין חשוב ביותר בנושא לשכות פרטיות העוסקות בתיווך עובדים זרים.

בית הדין ציין כי לא הוכח בפני המנהלת "שהעברת המניות של מר ועקנין בחברת שילת לקרובת משפחתו היא אמיתית ונעוצה בהסדר כלכלי של ממש" וכי נסיבות העברת המניות מעוררות חשד כי העברת המניות היתה "למראית עין ונועדה לעקוף את המגבלה של אי חידוש הרישיון הזמני של חברת שילת" לפיכך פסק כי "המנהלת הפעילה את שיקול דעתה כראוי" בהחלטה שלא להעניק רישיון לחברה.

בית המשפט קבע היפוך נטל הוכחה: בעוד שהנחת המוצא היא שהעברת מניות בתאגיד הינה לגיטימית נעשית ממניעים אמיתיים אלא אם קיימת אינדיקציה מינהלית שלא כך הם פני הדברים, בהעברת מניות בין בני משפחה "ראוי לנקוט בהיפוך נטל ההוכחה באופן שעל מבקש הרישיון להוכיח שהעברת המניות בין בני המשפחה היא אמנם כלכלית ולגיטמית ולא נועדה לעקוף את הוראות החוק".

רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת מציינת כי המסר הברור שעולה מפסק דין זה הוא, כי הפיקוח ההדוק על לשכות פרטיות המספקות שירות לציבור, מצדיק בחינה מהותית ולאו דווקא פורמאלית של האנשים העומדים מאחורי החברות בעלות הרישיון. כמו כן, בית הדין קבע כי בפירוש הוראות החוק יש לתת את הדעת לא רק להוראותיו המילוליות אלא גם למטרות אותן ביקש המחוקק להשיג ולתכליות העומדות בבסיסו.

עוד מציינת רבקה מקובר כי על פי פסק הדין, הוראות החוק משקפות כוונה ברורה למנוע מצב בו מי שנשלל רישיונו בשל כשלון תפקודי או בשל אי עמידה בדרישות ובתנאים שנקבעו, יופיע כמבקש רישיון בכסות אחרת, תוך חילופי זהות משפטית או חילופי בעלי תפקידים.

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי חתם על צו להפחתת מחירי הלחם המפוקח בשיעור של 4.35%

השר אלי ישי סוגר מעגל – כשנכנס לתפקידו כשר התמ"ת קיבל ירושה של העלאת מחירי הלחם המפוקח בשיעור של 7.11% ולקראת עזיבת המשרד הוא יכול לבשר על הפחתת מחירי הלחם

הפחתת מחירי הלחם תיכנס לתוקף לאחר חתימת שר האוצר


סגן רוה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי חתם בימים אלה על צו להפחתת מחירי הלחם המפוקח בשיעור של 4.35%. הצו הועבר לחתימת שר האוצר והורדת המחירים תיכנס לתוקף לאחר חתימת שר האוצר.

צביה דורי, ראש מינהל המימון במשרד התמ"ת והמפקחת על המחירים מוסרת כי ההפחתה במחירי הלחם נובעת מהירידה המתמשכת במחירי החיטה והדלקים.

ההורדה האחרונה במחירי הלחם בשיעור של 2.7% נכנסה לתוקף ב-12/1/09.

להלן מחירי הלחמים לצרכן לפני ואחרי ההורדה (כולל מע"מ):
משקל בגרמים מחיר קודם מחיר חדש
לחם אחיד 750 4.64 ₪ 4.44 ש"ח
לחם לבן 750 4.64 ש"ח 4.44 ש"ח
חלה או מאפה שמרים 500 5.07 ש"ח 4.84 ש"ח
לחם אחיד פרוס 750 6.96 ש"ח 6.66 ש"ח
לחם לבן פרוס 500 6.19 ש"ח 5.92 ש"ח


יצויין כי, עם כניסתו של השר אלי ישי לתפקידו כשר התמ"ת בחודש מאי 2006 הועלו מחירי הלחם בשיעור של 7.11%.

השר ישי ציין היום כי הוא חש תחושת סיפוק מלאה וסגירת מעגל בכך שטרם סיום תפקידו כשר התמ"ת הוא יכול לבשר על הפחתת מחירי הלחם

воскресенье, 8 марта 2009 г.

מבצע לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה, בקרב חברות הובלה והיסעים, בפריסה ארצית

האגף לאכיפת חוקי עבודה במינהל ההסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת החל בשבוע האחרון במבצע לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה, בקרב חברות הובלה והיסעים, בפריסה ארצית

יפה סולימני מנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת:

"מבצע זה הוא אחד מתוך סדרה של פעולות יזומות שיבצע המינהל בשנת 2009 בקרב אוכלוסיות חלשות"

במסגרת השלב הראשון של המבצע פקדו מפקחי אגף האכיפה

את נמלי הים והאוויר וכן מוקדי תיירות ברחבי הארץ

במהלך המבצע נגבו כ-250 עדויות אשר מהן עלו חשדות לעבירות על חוקי עבודה-אי תשלום שכר מינימום, העסקה בשעות מרובות, העסקה במנוחה השבועית, העסקה ללא מתן מנוחה שבועית וכן ניכויי שכר שלא כדין

האגף לאכיפת חוקי עבודה במינהל ההסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת קיים בשבוע האחרון מבצע לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה, בקרב חברות הובלה והיסעים, בפריסה ארצית , המבצע יערך בשני שלבים: שלב א' של המבצע נערך בשבוע שעבר ושלב ב' יתקיים בקרוב לאחר הפקת מסקנות משלב א'.

יפה סולימני מנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה: "אחת ממטרות המינהל היא מיצוי זכויות עובדים ולכן אנו ממקדים את אכיפתנו היזומה בקרב אוכלוסיות חלשות ומגזרים בהם השכר נמוך והסיכויים לאי תשלום זכויות מגן גבוה, בשנת 2008 נערכו מבצעים דומים בקרב עובדי נקיון, חברות כוח אדם, העסקת נוער ועוד כאשר העבירות המסתמנות במבצעים אלו הן בחוק שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית , אי הפרשת ניכויים ואי מתן הודעה לעובד".

עוד הוסיפה מנהלת המינהל כי מנתוני ביצוע 2008 נמצא כי מספר הפניות למינהל גדל מ-74% לעומת שנת 2007 , אנו צופים שכתוצאה מהמצב הכלכלי יגברו החששות להגשת תלונות של עובדים נגד מעסיקים מחשש שיפוטרו.חשוב לציין כי עובדים יכולים להגיש תלונות ללא חשיפת שמם"

במבצע לקחו חלק כ 70 מפקחי עבודה אשר גבו עדויות מקיפות מנהגים אשר הגיעו אל הנמלים לטעון ולפרוק סחורות וכן מנהגי היסעים. נגבו כ-250 עדויות אשר מהן עלו חשדות לעבירות על חוקי עבודה-אי תשלום שכר מינימום, העסקה בשעות מרובות, העסקה במנוחה השבועית, העסקה ללא מתן מנוחה שבועית וכן ניכויי שכר שלא כדין.

יש לציין כי בחלק מהמקומות עקב חשש הנהגים לאבד את מקום עבודתם נתקלו המפקחים בחוסר שיתוף פעולה. מדברי הנהגים עולה כי המיתון השפיע גם על ענף זה והדרישה להובלות והיסעים פחתה.

בארץ פועלות כיום על פי נתוני מועצת המובילים כ – 470 חברות הובלה העוסקות בהובלה: הובלה כללית, הובלה בקירור, הובלת בטון, הובלת חבילות ומשאות, הובלת מכליות והובלת ציוד כבד. לחברות אלה יש להוסיף את כלל החברות המפעילות משאיות לשינוע עצמי של תוצרתן.

יחזקאל אופיר מנהל אגף אכיפה במינהל ההסדרה מציין כי מבצע זה נועד לבדוק את תנאי העסקתם של נהגי ההובלה וההיסעים תוך מיקוד באכיפת הוראות חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) חוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר ועוד.

מנתונים שאסף המינהל פועלות בארץ כ – 470 חברות העוסקות בהובלה והיסעים.

במסגרת השלב הראשון של המבצע פקדו מפקחי אגף האכיפה את נמלי הים והאוויר לפי הפירוט הבא: מחוז צפון פעל בנמל חיפה, מחוז מרכז פעל בנמל אשדוד, מחוז דרום פעל בנמל אילת, ובמסוף הנוסעים טאבה. מחוז ירושלים פעל בנמל תעופה בן גוריון.

מפקחי האגף פקדו בנוסף מוקדי תיירות ברחבי הארץ מהחרמון ועד אילת.

יצויין כי בענף ההיסעים פועלים מספר רב של גורמים, במתארי עסק שונים: קואופרטיבים, חברות פרטיות בהקיפי גודל שונים, מוניות, נהגים עצמאיים ורכבי תיירות אשכול.

הפעילות העיקרית המתבצעת בענף כוללת הסעת תיירי פנים ותיירות נכנסת, הסעת עובדים , הסעת חיילים והסעות תלמידים לבתי ספר.

כלי הרכב הפועלים בענף: אוטובוסים, טיוליות,מיניבוסים וטרנזיטים.

חברות רבות מעסיקות נהגים עצמאיים שהם בעלי אוטובוסים כקבלני משנה. תופעה זו קיימת בעיקר בתחום האוטובוסים הזעירים ונובעת מכך שנדרש מינימום אוטובוסים לקבלת רישיון ממשרד התחבורה.

מסגרת ההעסקה של נהגים בענפים אלה לרוב, כרוכה בהעסקה בשעות מרובות והיא מסגרת ההעסקה הרגילה שלהם, הנחשבת לנוהג בענף.

עבודתם במרבית שעות היום כרוכה בנהיגה ברכב ובמסלולי נסיעה ארוכים וכן הם נדרשים לשעות המתנה ארוכות.

שעות העבודה הארוכות של הנהגים, מעבר לבעייתם כעובדים, משפיעה לרעה על רמת הבטיחות של נהיגתם.

ממאפייני ההעסקה בענפים אלה, רמת שכר נמוכה , מחסור בתנאים סוציאליים ותנאים נלווים וחוסר ביטחון תעסוקתי.

על פי רוב משולם להם שכר גלובלי אשר אינו משקף את העסקתם של הנהגים בפועל, בשעות נוספות. בחלק מהמקרים זמן ההמתנה לו הם נדרשים במהלך יום עבודה, אף אינו מחושב להם כשעות עבודה לצורך תשלום שכר.